קורסי צלילה חופשית ודיג - עבודה עם בן זוג

עבודה עם בן-הזוג (Buddy System) מורכבת ממספר אמצעים המשפרים את סיכויו של הצולל החופשי להמנע ולשרוד תאונות במים על ידי צלילה חופשית בקבוצות של שניים או שלושה. מאמר זה יסקור את אמצעי הבטיחות בהם משתמשים בשיטת בן-הזוג ואת מטרותיה.

בצלילה חופשית בזוגות צוללים בתורות. על כל אחד מהצוללים מוטלת האחריות על בטחונו של האחר. בני הזוג נדרשים להשגיח אחד על השני, להיות קרובים מספיק זה לזה בסיומה של כל צלילה חופשית על מנת להגיש עזרה במידת הצורך, לנהוג בבטיחות ולעקוב אחר תכנון הצלילה שהוסכם בקבוצה לפני הכניסה למים. כשצוללים עם בן זוג, על שני בני הזוג להיות מודעים ליכולות ולמגבלות במים האחד של השני ולהסכים מראש על מספר אלמנטים חשובים במהלך פעילות הצלילה החופשית:

1. המירבי לפעילות הצלילה החופשית (אשר צריך להיות קרוב ככל האפשר למגבלותיו של בן הזוג הפחות מנוסה).

2. התנהגות בן הזוג הנותר על פני המים בזמן הצלילה החופשית של בן זוגו (לדוגמא העומק בו יפגשו שני בני הזוג בסיום הצלילה).

כשעומק הצלילה החופשית המירבי קרוב או גדול מ 20- מטרים, מקובל שבן הזוג הנותר על פני המים יבצע צלילת בטיחות ויפגוש את בן זוגו בעומק של כ-10- מטרים ממספר סיבות; כפי שכבר צויין בפרק על פיזיולוגיה, שינויי הלחץ הגדולים ביותר מתרחשים בעשרת המטרים האחרונים לפני פני המים, אם משהו עלול להשתבש במהלך הצלילה סביר להניח שהוא ישתבש בעומק הזה, לכן המצאות בן הזוג במים חיונית על מנת שיוכל להגיש עזרה במידת הצורך, כמו כן, הפגשות עם בן הזוג בסוף הצלילה (אשר מהווה את החלק הקשה ביותר בצלילה) מרגיעה את הצולל החופשי ועוזרת לו להגיע אל פני המים ביתר בטיחות.

באופן כללי, המצאותו של צולל חופשי נוסף במים מגבירה את תחושות הנוחות והביטחון של הצולל החופשי במים ומעלה את רמת הבטיחות של שניהם.